עירייה דחתה בקשת הסעה לילד בחינוך מיוחד במכתב שנשען על חוזר מנכ״ל שאינו קיים ועל פסקי דין שחלקם לא נבראו. בית המשפט העליון חייב אותה בהוצאות וקבע הלכה: לא עצם השימוש ב-AI פסול, אלא השימוש בו בלי בקרה שמאמתת את התוצר. ניתוח פסק הדין (עע״מ 63194-08-25), ההבחנה בין מה שהוכרע למה שנאמר כהערת אגב, ומה נדרש מכל רשות כבר מחר.
אב לתלמיד בחינוך המיוחד ביקש מעיריית רמת גן הסעה מביתו, בנסיבות של הורות משותפת. העירייה דחתה את הבקשה במכתב שנשען על חוזר מנכ״ל של משרד החינוך, עם ציטוטים מפורטים מסעיפיו. אלא שהחוזר אינו קיים, משרד החינוך אמר שאינו מכיר אותו, והציטוטים אינם מופיעים בשום נוהל. כשהעירייה הפנתה גם לשלושה פסקי דין, בשניים לא נמצאו הקביעות שיוחסו להם, ואחד כלל לא נברא.
זו אינה אנקדוטה, זו הזיית בינה מלאכותית שיצאה אל אזרח כהחלטה רשמית של רשות, ובית המשפט העליון כבר אמר עליה את דברו. מאמר זה מנתח את עע״מ 63194-08-25 בן כהן נ׳ עיריית רמת גן, מבחין בין מה שהוכרע למה שנאמר כהערת אגב, ומתרגם את ההלכה לנוהל עבודה.
הפרשה הגיעה לעליון כערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק הוצאות, לאחר שהצדדים כבר הגיעו להסכמה בעתירה עצמה. המחלוקת שנותרה הייתה ההוצאות, ודרכן נדרש בית המשפט לשאלה הרחבה: מה משקלו של שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית בידי רשות מנהלית, הן בכתבי הטענות שלה והן בהחלטה שהיא מוסרת לאזרח. חשוב לציין שהבעיה חזרה שלוש או ארבע פעמים לאורך ההליך, גם לאחר שבית המשפט ביקש התייחסות מפורשת, בלי שהעירייה שינתה את דרכיה.
ההבחנה הזו חיונית, ולכן נשמרת כאן בקפידה. **מה שהוכרע:** הערעור התקבל והעירייה חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש״ח. נקבע כי לא עצם השימוש בבינה מלאכותית פסול, אלא השימוש בה בלי בקרה שמוודאת ומאמתת את נכונות תוצריה, וכי הגשת כתבי טענות הנשענים על הזיות היא הפרה של חובה דיונית ברורה ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
על רשות חלה חובת הגינות דיונית מוגברת, חזקה מזו שחלה על אזרח פרטי, וחמור מכך הוא השימוש מול האזרח עצמו, שכן פערי הכוח מונעים ממנו לגלות שהנימוקים אינם קיימים. בית המשפט קבע שהחלטה הנשענת ברובה על הזיות קשה לראותה כמקיימת את חובת ההנמקה, ויש בסיס לטענה שהיא לוקה בשרירות, שכן מהותית לא הופעל בה שיקול דעת כלל.
**מה נאמר כהערת אגב:** השופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה כי העברת ההכרעה עצמה לכלי עלולה לעלות כדי התפרקות פסולה משיקול הדעת או אצילה אסורה. זו הערת אגב, לא ההלכה שהוכרעה, אך היא מכוונת את הביקורת השיפוטית הבאה. בית המשפט גם ציין שחובת גילוי על שימוש ב-AI טרם נקבעה בדין, אך ייתכן היגיון בקביעתה. הערבוב בין ההכרעה להערות האגב הוא טעות נפוצה, והוא משנה את המשקל.
בית המשפט הדגיש שאינו קורא לרשויות להימנע מהטכנולוגיה, להפך, היא עשויה לשפר את השירות לאזרח. מה שנדרש הוא שימוש מבוקר. שלושה דברים נגזרים מכך מיד: מכתב שיוצא לתושב אינו יכול להישען על פלט שלא אומת אסמכתא אחר אסמכתא, ההכרעה חייבת להישאר אצל אדם שהפעיל שיקול דעת ולא אישר המלצה, והתיעוד צריך להראות זאת.
בית המשפט אף הבהיר ששימוש בלתי מבוקר פותח פתח לביקורת שיפוטית מחמירה יותר ולסעד משמעותי.
- **לאמת כל אסמכתא במקור:** אין להוציא מכתב או כתב טענות שנשען על חוזר, סעיף או פסק דין שלא נפתח ואומת.
- **לשמור את ההכרעה אצל אדם:** הגורם המוסמך מפעיל שיקול דעת ומנמק, ואינו מאשר המלצה של מודל. על כך הרחבנו בחובת ההנמקה והשקיפות בהחלטה נתמכת AI.
- **לתעד את הבקרה:** שהתיעוד יראה שאדם בדק, אימת והכריע, כהגנה בזמן ביקורת. על החשיפה הנזיקית ראו אחריות הרשות לנזק מהחלטת AI שגויה.
- **להיערך לתיקון יזום:** אם התגלתה טעות, לתקן אותה מיד. על ניהול אירוע ראו ניהול אירוע כשל מערכת AI ברשות.
הנושא יושב בלב תחום ה-AI & Law של המשרד. על מפת השימושים ברשות וגבולותיהם ראו את עוגן הסדרה, בינה מלאכותית ברשות מקומית.
ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה רשויות מקומיות בבניית נוהל עבודה שעומד בהלכת רמת גן. העמדה שד״ר ללום מיישם קבועה: בית המשפט לא אסר על הטכנולוגיה, הוא אסר על שימוש בה בלי בקרה, ולכן השאלה אינה אם להשתמש ב-AI אלא אם אדם מוסמך אימת את התוצר לפני שיצא אל התושב.
מאמר זה מתבסס על פסק הדין בעע״מ 63194-08-25 (בית המשפט העליון, 22.3.2026) כפי שפורסם, ועל רשומת הפסיקה המאומתת במאגר האתר. אין באמור ייעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה לגופו עם עורך דין מורשה.
העירייה חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש״ח. נקבע כי לא עצם השימוש בבינה מלאכותית פסול, אלא השימוש בו בלי בקרה שמאמתת את נכונות התוצר, ושהגשת כתבי טענות הנשענים על הזיות היא הפרה של חובה דיונית.
לא. בית המשפט הדגיש שהטכנולוגיה עשויה לשפר את השירות לאזרח. הנדרש הוא שימוש מבוקר שמאמת את התוצר לפני ההחלטה.
ההכרעה היא פסיקת ההוצאות וחובת הבקרה והאימות. ההערה שלפיה העברת ההכרעה לכלי עולה כדי אצילה אסורה ניתנה כהערת אגב, והיא מכוונת ביקורת עתידית אך אינה ההלכה שהוכרעה.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה