שקיפות אינה רק מענה לבקשת מידע, היא גם פרסום יזום. ערים בעולם מפרסמות מרשם של מערכות הבינה המלאכותית שלהן עוד לפני שנשאלו. מדריך: מה ההבדל בין שקיפות מגיבה ליזומה, למה כדאי לרשות לפרסם מרשם גם בלי חובה חוקית, מה לכלול בו, ומדוע מרשם קוסמטי גרוע מכלום.
שקיפות בדרך כלל נתפסת כמענה: תושב שואל, הרשות עונה. אבל יש גם שקיפות יזומה, כזו שהרשות מספקת עוד לפני שנשאלה. בעולם ה-AI העירוני עולה כלי חדש של שקיפות יזומה: מרשם אלגוריתמים, רשימה פומבית של מערכות הבינה המלאכותית שהרשות מפעילה, מטרתן, והפיקוח עליהן. מאמר זה בוחן את הרעיון: מה ההבדל בין שקיפות מגיבה ליזומה, האם כדאי לרשות ישראלית לפרסם מרשם גם בלי חובה חוקית מפורשת, ומה צריך להיכלל בו.
שקיפות מגיבה היא חובת המענה לבקשת חופש מידע, שעליה הרחבנו בחובת ההנמקה והשקיפות בהחלטה נתמכת AI. שקיפות יזומה הולכת צעד קדימה: הרשות מפרסמת את המידע ביוזמתה, בלי להמתין לשאלה. בכמה ערים בעולם כבר נוצרו מרשמי אלגוריתמים פומביים כנוהג מתפתח.
בישראל אין כיום חובה חוקית מפורשת לפרסם מרשם כזה, אך פרסום יזום עולה בקנה אחד עם רוח חופש המידע ועם חובת השקיפות המנהלית.
- **אמון:** תושב שיודע היכן ואיך הרשות משתמשת בבינה מלאכותית נותן בה אמון רב יותר מתושב שמגלה זאת במקרה.
- **צמצום עומס בקשות:** מידע שפורסם מראש מצמצם את נפח בקשות חופש המידע ואת הצורך להשיב לכל אחת בנפרד.
- **משמעת פנימית:** עצם ההכנה לפרסום מאלצת את הרשות למפות את השימושים שלה ולסדר אותם. השקיפות היא גם כלי ניהול סיכון, לא רק יחסי ציבור.
- **מיצוב:** רשות שמפרסמת מרשם מציגה ממשל אחראי, במקום להיתפס כמסתירה.
לכל מערכת: שם ותיאור, המטרה, אילו החלטות היא נוגעת בהן, סוגי המידע שהיא משתמשת בהם, מי מפקח עליה אנושית, זהות הספק, וכיצד תושב יכול לפנות, להבין או לערער. המרשם הוא הפנים הפומביות של המצאי הפנימי, שאת בנייתו תיארנו במדריך מיפוי וסיווג שימושי ה-AI ברשות.
מרשם שפורסם ולא עודכן, או שכתוב בשפה מעורפלת כדי להסתיר יותר מלגלות, גרוע מהיעדר מרשם: הוא יוצר מצג של שקיפות בלי שקיפות, ומזמין ביקורת. כמו כן, המרשם אינו חושף מידע אישי של תושבים ואינו פרטי אבטחה שעלולים לסכן את המערכת. פרסום יזום חייב להיות כן, מעודכן ומדוד, אחרת הוא הופך מנכס לנטל.
- **להתחיל מהמצאי:** אין מרשם פומבי בלי מצאי פנימי מסודר.
- **לפרסם בשפה ברורה:** מטרה, החלטות, מידע, פיקוח וערוץ פנייה, בלי ז'רגון.
- **לעדכן באופן שוטף:** מרשם חי, שמשקף את המצב בפועל.
- **לאזן מול אבטחה ופרטיות:** לא לחשוף מידע אישי או פרטים שמסכנים את המערכת.
- **לראות בשקיפות ניהול סיכון:** הפרסום ממשמע את השימוש הפנימי, לא רק משרת את הציבור.
הנושא יושב בלב תחום ה-AI & Law של המשרד. על מפת השימושים ברשות ראו את עוגן הסדרה, בינה מלאכותית ברשות מקומית, ועל הנוהל הכתוב ראו נוהל שימוש ב-AI ברשות מקומית.
ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה רשויות מקומיות בבניית שקיפות יזומה סביב השימוש בבינה מלאכותית. העמדה שד״ר ללום מיישם קבועה: מרשם שווה רק אם הוא כן ומעודכן, שכן שקיפות למראית עין נחשפת מהר, ואז היא מזיקה יותר מהסתר.
מאמר זה מתבסס על עקרונות השקיפות המנהלית וחופש המידע בישראל, ומתאר נוהג מתפתח ולא חובה חוקית קיימת. אין באמור ייעוץ משפטי, ויישום ברשות מסוימת מחייב בחינה פרטנית מול עורך דין מורשה.
מגיבה היא מענה לבקשת חופש מידע; יזומה היא פרסום מראש, כמו מרשם פומבי של מערכות ה-AI שהרשות מפעילה.
בישראל אין חובה חוקית מפורשת, אך פרסום יזום עולה בקנה אחד עם רוח חופש המידע, בונה אמון ומצמצם עומס בקשות.
מרשם שלא עודכן או שכתוב בשפה מעורפלת גרוע מהיעדר מרשם, כי הוא יוצר מצג של שקיפות בלי שקיפות.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה