העלאת מסמך לכלי בינה מלאכותית יוצרת עותק שלו אצל ספק חיצוני. מתי זו העתקה לפי חוק זכות יוצרים, מתי היא פוגעת בסוד מסחרי או מפרה הסכם סודיות, ומה כדאי לבדוק בארגון לפני כל העלאה.
הזנת מסמך לכלי בינה מלאכותית היא העלאה, הדבקה או סריקה של קובץ, דוח, מצגת או קוד לתוך מערכת AI או מודל שפה, כדי שתסכם, תתרגם, תשווה או תנסח על בסיסו. מבחינה טכנית זו פעולה של שניות. מבחינה משפטית היא מעוררת שלוש שאלות נפרדות: האם נוצר עותק של יצירה מוגנת בלי רשות, האם נחשף מידע עסקי סודי, והאם הופרה התחייבות סודיות שהארגון קיבל על עצמו.
המאמר עוסק בשלב השימוש בכלי AI, כלומר במה שעושה עובד, מנהל או עורך דין שמעלה מסמך, ולא באימון המודל עצמו, שהוא בעיקר שאלה של מפתח המודל.
כשמסמך מועלה לכלי שפועל בענן, הוא יוצא מהמחשב של המשתמש ונשמר, לפחות לזמן מה, בשרתים של ספק חיצוני. בהתאם לתנאי השימוש של אותו ספק, הוא עשוי להישמר בהיסטוריית השיחות, ביומני מערכת ובעותקי גיבוי, ולעיתים גם לשמש לשיפור המודל או להיבדק בידי עובדי הספק. כל אחד מאלה הוא עותק נוסף של המסמך, אצל גורם שהארגון אינו שולט בו.
לכן השאלה הנכונה אינה אם הכלי בטוח, אלא שלוש שאלות על המסמך עצמו: של מי הוא, באילו תנאים הגיע לארגון, ומה יש בתוכו. התשובה לכל אחת מהן נגזרת ממקור דין אחר: חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט-1999, והחוזה שבמסגרתו התקבל המסמך.
סעיף 11 לחוק זכות יוצרים קובע שזכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, את הפעולות המנויות בו, ובראשן העתקה. סעיף 12 מגדיר העתקה של יצירה כעשיית עותק שלה בכל צורה מוחשית, ומוסיף במפורש שהעתקה כוללת אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר.
המשמעות למשתמש בכלי AI ישירה. העלאת קובץ לשרת של ספק, ושמירתו שם, היא אחסון באמצעי טכנולוגי. כשהמסמך הוא יצירה של מישהו אחר, למשל דוח מחקר שנרכש ברישיון, חוות דעת של מומחה, מאמר מקצועי או קוד תוכנה של צד שלישי, ההעלאה עלולה להיחשב פעולה ששמורה לבעל הזכות. פעולה כזו, בלי רשותו ובלי שחל עליה אחד החריגים שבחוק, חושפת את מי שביצע אותה לטענת הפרה.
לא כל מסמך הוא יצירה מוגנת, ולא כל העלאה היא הפרה. מסמך שהזכויות בו שייכות לארגון, או מסמך שבעליו התיר במפורש לעבד אותו בכלים כאלה, אינו מעורר את השאלה הזו. הבעיה מתחילה במסמכים שהגיעו מבחוץ, והם רוב החומר שעובר על שולחנו של יועץ משפטי, של מנהל רכש או של צוות עסקאות.
סעיף 26 לחוק מתיר העתקה זמנית של יצירה, לרבות העתקה אגבית, אם היא חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שלעותק אין ערך כלכלי משמעותי משל עצמו.
החריג הזה נכתב לעותקים חולפים, כמו אלה שנוצרים ברכיבי רשת בזמן העברת קובץ. לפי לשונו, קשה להחיל אותו על מסמך שנשמר בהיסטוריית השיחות לתקופה ארוכה, ועוד פחות על מסמך שהספק רשאי להשתמש בו לשיפור המודל. יש בו גם תנאי שקל לפספס: הוא מתיר עותק זמני שמאפשר שימוש אחר כדין. אם השימוש עצמו אינו מותר, העותק הזמני אינו מכשיר אותו.
סעיף 19 לחוק מתיר שימוש הוגן ביצירה למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. המילה כגון חשובה: הרשימה פתוחה, ושימוש למטרה אחרת יכול גם הוא להיות הוגן. כדי להכריע, סעיף 19(ב) מורה לשקול, בין השאר, ארבעה שיקולים: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה שבה נעשה השימוש, היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית ביחס ליצירה בשלמותה, והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
כשמפעילים את השיקולים האלה על העלאת מסמך לכלי, התמונה תלויה בנסיבות. סיכום פנימי של מאמר מקצועי כדי להבין אותו קרוב יותר ללימוד ולמחקר. העלאת דוח שוק שלם שנרכש ברישיון למשתמש אחד, כדי שכל המחלקה תקבל ממנו תשובות בלי לרכוש רישיונות נוספים, פוגעת ישירות בשוק של היצירה, וזה בדיוק השיקול הרביעי. גם ההיקף משחק תפקיד: כלי AI מקבל בדרך כלל את המסמך כולו, ולא קטע ממנו.
שימוש הוגן הוא הגנה שנבחנת בדיעבד, מקרה אחר מקרה. נוהל ארגוני שמסתמך עליו כברירת מחדל מעביר לעובד הבודד הכרעה שבית משפט היה מקבל רק אחרי שמיעת ראיות. נכון יותר לבנות את הנוהל כך שלא יהיה צורך להגיע לשאלה הזו.
ב-18 בדצמבר 2022 פרסם משרד המשפטים חוות דעת בשם "שימושים בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה". לפי חוות הדעת, מלבד מקרים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים, ובראשם השימוש ההוגן שבסעיף 19, ולכן אינו מהווה הפרה.
למי שמעלה מסמכים בארגון יש כאן שלוש הסתייגויות. ראשית, זו חוות דעת של משרד ממשלתי ולא חקיקה, ובית משפט אינו כבול לה. שנית, היא עוסקת באימון מודל על מאגר של יצירות, שאלה שעומדת בעיקר לפתחו של מפתח המודל, ולא במשתמש שמעלה מסמך מסוים כדי לקבל ממנו תשובה על עסקה מסוימת. שלישית, עניינה דיני זכויות היוצרים.
סוד מסחרי והתחייבויות חוזיות הם שאלות אחרות, ושם נמצא חלק גדול מהסיכון.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. אותו סעיף קובע ששימוש בסוד כולל העברה לאחר.
מכאן שני סיכונים הפוכים. הראשון נוגע לסודות של הארגון עצמו. ההגנה על סוד מסחרי מותנית בכך שהבעלים נוקט אמצעים סבירים לשמור עליו. ארגון שעובדיו מעלים מחירונים, נוסחאות, רשימות לקוחות או תוכניות עסקיות לכלים צרכניים, בלי נוהל ובלי בקרה, עלול להתקשות להראות בבוא היום שנקט אמצעים כאלה. הנזק כאן אינו רק דליפה, אלא החלשת הטענה שהמידע היה סוד מלכתחילה.
הסיכון השני נוגע לסודות של אחרים שנמצאים בידי הארגון: הצעת מחיר של ספק, נתונים פיננסיים שהתקבלו בבדיקת נאותות, מידע טכני של שותף. סעיף 6 לחוק אוסר גזל סוד מסחרי, ובין הדרכים שהוא מונה נמצא שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו, כשהשימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד. כשהסוד הגיע תחת התחייבות סודיות, וכשהחוק רואה בהעברה לאחר שימוש, העלאתו לספק חיצוני בניגוד להתחייבות עלולה להיחשב גזל, בנוסף להפרת החוזה עצמו.
רוב המסמכים הרגישים לא מגיעים לארגון סתם. הם מגיעים תחת הסכם סודיות, תחת תנאי השימוש של חדר נתונים, תחת רישיון לדוח שנרכש, או במסגרת יחסי עורך דין ולקוח. כל אחד מאלה מגדיר מי רשאי לקבל את המידע ולאיזו מטרה.
הסכם סודיות טיפוסי מתיר גילוי לעובדים וליועצים שצריכים את המידע לצורך העסקה, ואוסר גילוי לכל צד שלישי אחר. ספק של כלי AI הוא צד שלישי. השאלה אם העלאה לכלי שלו היא גילוי תלויה בנוסח ההסכם ובתנאי הספק, למשל אם הספק מתחייב שלא לשמור את הקלט ושלא להשתמש בו. ניסוח זהיר של הסכמי סודיות חדשים יתייחס לשאלה במפורש, משני הכיוונים: האם הצד המקבל רשאי לעבד את המידע בכלי AI, ובאילו תנאים.
אצל עורכי דין מצטרפת חובת הסודיות המקצועית כלפי הלקוח, שהיא נושא בפני עצמו, ומסמך שיש בו מידע אישי מעורר גם את שאלות חוק הגנת הפרטיות. שני הנושאים האלה נדונים במאמרים נפרדים באתר, וכאן הם רק מזכירים שאותו מסמך יכול להיות כפוף לכמה מסגרות בבת אחת.
תנאי השימוש של הספק הם החוליה שמחברת בין המסמך לבין הדין. כדאי לקרוא אותם עם חמש שאלות. האם הקלט משמש לאימון או לשיפור המודל, והאם אפשר לבטל זאת. כמה זמן נשמרים הקלט והפלט, ומה באמת נמחק כשמוחקים שיחה. האם עובדי הספק רשאים לעיין בתוכן, למשל לצורכי בטיחות. היכן מאוחסן המידע ואילו ספקי משנה מעורבים. ומה ההבדל בין המסלול הצרכני למסלול הארגוני של אותו כלי, שכן התנאים שונים לעיתים באופן מהותי.
התשובות לשאלות האלה אינן הופכות העלאה אסורה למותרת. הן קובעות עד כמה העלאה מותרת נשארת בשליטה, ועד כמה קל להראות בדיעבד שהארגון נקט אמצעים סבירים.
ארגון שרוצה ליהנות מהיעילות של כלי AI בלי לצבור חשיפה צריך נוהל קצר, שעובד יכול להפעיל בעצמו בלי להתייעץ בכל פעם. ארבע שאלות מספיקות לרוב המקרים.
השאלה הראשונה היא של מי המסמך. אם הזכויות בו שייכות לארגון, שאלת זכויות היוצרים יורדת מהפרק. אם הוא של צד שלישי, ממשיכים לשאלה הבאה.
השאלה השנייה היא באילו תנאים הוא הגיע. הסכם סודיות, רישיון או תנאי חדר נתונים עשויים לאסור את ההעלאה או להתנות אותה, ומי שאינו בטוח שואל את מי שחתם על ההסכם.
השאלה השלישית היא מה יש בו. סוד מסחרי של הארגון, סוד של אחר, מידע אישי או מידע חסוי מחייבים רמת הגנה גבוהה יותר, ולעיתים איסור מוחלט על כלים חיצוניים.
השאלה הרביעית היא לאיזה כלי. רשימה של כלים מאושרים, עם תנאים ארגוניים שנבדקו מראש, חוסכת את הצורך לבדוק תנאי שימוש בכל העלאה. כלי צרכני שלא אושר אינו מקבל מסמכים שהגיעו מבחוץ.
לצד ארבע השאלות, הנוהל צריך לקבוע מי מאשר חריגים, איך מתעדים העלאה של מסמך רגיש, ומה עושים כשטעות כבר קרתה. הנוהל הזה הוא חלק ממדיניות שימוש רחבה יותר בבינה מלאכותית, ומהדרכת העובדים שמלווה אותה. ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה ארגונים בבניית מדיניות כזו ובהדרכת הצוותים שמפעילים אותה, כחלק מהייעוץ והליווי המשפטי בתחום ה-AI.
הצעד הראשון הוא לברר בתנאי השימוש מה קרה למסמך: האם נשמר, לכמה זמן, והאם יכול היה לשמש לאימון. אחר כך מוחקים את השיחה ואת הקבצים בממשק, ופונים לספק בבקשת מחיקה כשתנאיו מאפשרים זאת. במקביל בודקים את ההסכם שבמסגרתו הגיע המסמך: יש הסכמי סודיות שמחייבים להודיע לצד שמסר את המידע על גילוי שלא הותר, ואי הודעה עלולה להחמיר את המצב.
לבסוף מתעדים את האירוע ואת מה שנעשה בעקבותיו. תיעוד כזה הוא חלק מאותם אמצעים סבירים, והוא גם הבסיס לעדכון הנוהל כדי שהאירוע לא יחזור.
העלאת מסמך לכלי AI יוצרת עותק שלו אצל גורם חיצוני. כשהמסמך אינו של הארגון, כשהוא מכיל סוד, או כשהגיע תחת התחייבות סודיות, לעותק הזה יש משמעות משפטית: העתקה לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק זכות יוצרים, שימוש והעברה לאחר לפי חוק עוולות מסחריות, וגילוי לפי החוזה. שימוש הוגן וחוות הדעת של משרד המשפטים על למידת מכונה אינם פותרים את השאלה בשלב השימוש.
נוהל פשוט של ארבע שאלות, רשימת כלים מאושרים ותנאים ארגוניים שנבדקו מראש פותרים את רובה.
מקורות: חוק זכות יוצרים, התשס״ח-2007, סעיפים 11, 12, 19 ו-26; חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט-1999, סעיפים 5 ו-6; משרד המשפטים, חוות דעת: שימושים בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה, 18 בדצמבר 2022.
אין באמור ייעוץ משפטי או תחליף לו.
היא עלולה להיחשב כזו. סעיף 12 לחוק זכות יוצרים מגדיר העתקה כעשיית עותק בכל צורה מוחשית, לרבות אחסון באמצעי אלקטרוני או טכנולוגי אחר, וסעיף 11 שומר את ההעתקה לבעל הזכות. כשהמסמך הוא יצירה של צד שלישי, כמו דוח שנרכש ברישיון או חוות דעת של מומחה, העלאה בלי רשות מחייבת בדיקה אם חל עליה אחד החריגים שבחוק, למשל שימוש הוגן.
כן. לפי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, מידע עסקי נחשב סוד מסחרי רק אם בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. ארגון שמאפשר לעובדים להעלות מחירונים, נוסחאות או רשימות לקוחות לכלים צרכניים, בלי נוהל ובלי בקרה, עלול להתקשות להראות שנקט אמצעים כאלה, ובכך להחליש את הטענה שהמידע היה סוד.
זה תלוי בנוסח ההסכם ובתנאי הכלי. הסכם סודיות טיפוסי מתיר גילוי רק למי שצריך את המידע לצורך העסקה, וספק ה-AI הוא צד שלישי. אם המסמך מכיל סוד מסחרי של הצד השני, סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות רואה בשימוש בסוד בניגוד לחיוב חוזי גזל, והחוק מגדיר שימוש ככולל העברה לאחר. לכן בודקים את ההסכם לפני ההעלאה ולא אחריה.
בחוות דעת מ-18 בדצמבר 2022 קבע משרד המשפטים שמלבד מקרים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת השימושים המותרים, ובראשם השימוש ההוגן שבסעיף 19 לחוק. זו חוות דעת ולא חקיקה, והיא עוסקת באימון המודל, ולא בעובד שמעלה מסמך מסוים לכלי כדי לקבל ממנו תשובה.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
השירות בתחום: ייעוץ וחוות דעת שנייה בנושא AI
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לתיאום פגישת ייעוץ
כל שינוי בקוד נבדק בשער פיתוח מאובטח לפי עקרונות OWASP Top 10, ISO/IEC 27001:2022 (A.8.28) ו-NIST SSDF. בדיקה אחרונה: 2.11.2026. פירוט הבקרות