כשבינה מלאכותית משפיעה על אבחון או המלצה, עולה שאלה: מה המטופל זכאי לדעת על כך. מדריך להסכמה מדעת בעידן הכלי, להבחנה בין שימוש מהותי לשולי, לשקיפות ברמת המוסד, ולתיעוד ההסכמה והמעורבות.
הסכמה מדעת היא אבן יסוד בדין הרפואי: למטופל הזכות להבין את הטיפול ואת החלופות לפני שהוא מסכים לו. כשבינה מלאכותית מעורבת בטיפול, באבחון, בהמלצה או בניהול, עולה שאלה חדשה: מה המטופל זכאי לדעת על המעורבות הזו, ומתי. מאמר זה עוסק בהסכמה מדעת ובשקיפות כשכלי בינה מלאכותית חלק מהתהליך, ובגבול שבין מידע שהמטופל זכאי לו לבין עומס שאינו משרת אותו.
הסכמה מדעת נועדה לאפשר למטופל להחליט על גופו על בסיס מידע מהותי. כשכלי בינה מלאכותית משפיע על האבחנה או על ההמלצה, עצם מעורבותו עשוי להיות, במקרים המתאימים, מידע מהותי שהמטופל זכאי לו, במיוחד כשההמלצה נשענת במידה משמעותית על הכלי, או כשיש לכך השלכה על החלופות. השאלה אינה אם "להודיע על AI" כעניין טכני, אלא אם המעורבות משנה את מה שהמטופל צריך לדעת כדי להחליט.
לא כל שימוש בכלי טעון גילוי פרטני. שימוש מנהלי, או כלי עזר שולי שאינו משנה את ההחלטה, אינו בהכרח מידע מהותי. לעומת זאת, כלי שהמלצתו מרכזית לאבחנה או לטיפול, או שיש לו מגבלות ידועות הרלוונטיות למטופל, מתקרב לליבת ההסכמה. ההבחנה הזו חשובה: גילוי יתר שמציף את המטופל בפרטים טכניים אינו משרת אותו יותר מאשר היעדר גילוי, והאיזון הוא מה שצריך להנחות את המדיניות.
מעבר להסכמה הפרטנית, למוסד הרפואי יש אחריות לשקיפות ברמת המערכת: מדיניות ברורה היכן נעשה שימוש בבינה מלאכותית, מי אחראי, וכיצד מטופל יכול לברר. שקיפות כזו אינה רק חובה אלא גם מה שמבסס אמון, ומוסד שאינו יכול להסביר, בשפה שאדם מבין, כיצד כלי השפיע על טיפול, חשוף בדיוק בנקודה שבה נבחנת ההגינות שלו. פלט אטום שאיש אינו יכול להסביר אינו מתיישב עם חובת השקיפות.
כדי שההסכמה תהיה ניתנת להגנה, צריך לתעד לא רק שהמטופל הסכים, אלא מה נמסר לו, לרבות, היכן שרלוונטי, מעורבות הכלי. תיעוד כזה מגן על הרופא ועל המוסד ומבהיר שההחלטה התקבלה בשיקול דעת אנושי. היעדר תיעוד הופך כל מחלוקת מאוחרת לשאלה של זיכרון מול זיכרון, בדיוק במקום שבו נדרשת ודאות.
מוסד רפואי צריך לקבוע מדיניות הסכמה מדעת שמתייחסת למעורבות בינה מלאכותית, להבחין בין שימוש מהותי לשולי, לשמור שקיפות ברמת המערכת, ולתעד את ההסכמה ואת המעורבות. המשרד, בהובלת ד״ר עו״ד אברהם ללום, מלווה גופים רפואיים בעיצוב מדיניות הסכמה ושקיפות לשימוש בבינה מלאכותית. העיקרון שד״ר ללום חוזר אליו קבוע: שקיפות אינה הצפה בפרטים, היא מתן המידע שהמטופל באמת צריך כדי להחליט על גופו.
הערה: אין באמור ייעוץ משפטי או רפואי או תחליף להם. דיני ההסכמה מדעת והשקיפות ברפואה מורכבים ותלויי נסיבות, ומחייבים בחינה פרטנית מול עורך דין מורשה ומול הגורמים המוסמכים.
מאמר זה הוא חלק מסדרת המדריכים של LALUM לבינה מלאכותית ברפואה. לתמונה המלאה ראו את אחריות רפואית ומסגרת הרגולציה.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה