מודל שמנבא שפה אינו מודל שחושב על משפט. הפער בין השניים הוא המקום שבו תיקים נקבעים.
מודל שפה גדול הוא, בבסיסו, מכשיר מתאם יוצא דופן. הוא קרא יותר חוזים, פסקי דין וחוקים מכל אדם, והוא מנבא בשטף מדהים איך משפט משפטי נוטה להיראות. השטף הזה מפתה, ובדיוק לכן הוא מסוכן כשמניחים לו להריץ חשיבה משפטית ללא פיקוח.
הסכנה אינה שהמכונה תחשוב כמו אדם. הסכנה היא שאדם יתחיל לחשוב כמו המכונה, ויבלבל בין מה שנפוץ סטטיסטית לבין מה שנכון משפטית. הסעיף השכיח ביותר אינו הבר-הגנה ביותר. התשובה הסבירה ביותר אינה זו שבית משפט יקבל.
הלוגיקה המשפטית גוברת על הסטטיסטיקה, לעולם לא להפך.
קחו סעיף שיפוי שמופיע בתשעים אחוז מהסכמי הספקים. מודל סטטיסטי ישחזר אותו בשמחה, כי הוא נפוץ. אבל שכיחות אינה אומרת דבר על אכיפות בתחום השיפוט שלכם, תחת הדין החל עליכם, כנגד הצד הספציפי שלכם. הדוקטרינה, שרשרת ההיגיון המשפטי עצמה, סמויה ממערכת שמודדת רק תדירות.
זהו כשל שאנחנו מהנדסים כנגדו. כל תוצר שיוצא מ-LALUM עובר דרך שכבה דוקטרינרית לפני שהוא נחשב מוגמר:
האוטומציה אמיתית ורבת עוצמה, אך היא קיימת כדי לפנות את השולחן, לא כדי לקבל את ההכרעה. מה שנותר לאחר סילוק העבודה החוזרת הוא החלק שתמיד היה חשוב: שיקול דעת, אסטרטגיה, והנכונות לשאת באחריות לעמדה. זו עבודת עורך דין, וזו העבודה שאנחנו מגינים עליה.
אלגוריתם יכול לומר לכם מה סביר. רק לוגיקה משפטית יכולה לומר לכם מה נכון, ורק עורך דין מוסמך יכול לחתום על כך בשמו.
נושא: חוזים, חברות וקניין רוחני
ייעוץ נדל״ן והתחדשות עירונית · ייעוץ AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · תיאום פגישה