מאגר פסיקה בר חיפוש עם תמצית לכל פסק דין שהמשרד כתב עליו, בבינה מלאכותית ובחובות המקצוע, לצד שאילתות מוכנות למאגרים הרשמיים.
בית המשפט העליון, 18.5.2025, המשנה לנשיא נעם סולברג
השאלה המשפטית: האם גילוי מראש שנעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית, ובקשה לראות באסמכתאות שגויות שגגה טכנית בתום לב, מרפאים כתב טענות הנשען על אסמכתאות שאינן קיימות.
ההלכה למעשה: הבקשה נדחתה לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהכרעות מקצועיות ואקדמיות של האקדמיה. אשר לאסמכתאות: בית המשפט סירב לקבל את הטענה שמדובר בשגגה טכנית בתום לב, וקבע שעל הפונים לבית המשפט, מיוצגים ושאינם מיוצגים כאחד, מוטל הנטל לבחון שהתקדימים שאליהם הם מפנים אכן קיימים ומבססים את טענותיהם, ושאלה אינם עניין טכני אלא ״הרוח הפועמת בכתבי הטענות״. גם מטעם זה נדחתה הבקשה. בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג, הוצאות בסך 500 ש״ח לאוצר המדינה, על הצד הנמוך.
השלכות מעשיות: הגילוי אינו תחליף לאימות. מי שמצהיר שנעזר בכלי בינה מלאכותית עדיין נושא במלוא הנטל לבדוק שכל אסמכתא קיימת, וההצהרה מצמצמת את חומרת ההתנהלות אך אינה מרפאה את הפגם. הפער בין ההוצאות כאן לבין אלה שהושתו על רשות מנהלית בפרשה אחרת ממחיש את המדרג: על אזרח שאינו מיוצג הוטל סכום סמלי, ועל גוף שחלה עליו חובת הגינות מוגברת סכום גבוה בהרבה.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, 9.12.2025, השופט קובי ורדי
השאלה המשפטית: האם רשות מקומית מוסמכת לאכוף עבירות חניה באמצעות מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי, בהיעדר הסמכה מפורשת בדין.
ההלכה למעשה: משבוטל המכרז לא היה עוד צורך להכריע בעתירה לגופה, ובית המשפט נתן פסק דין במישור העקרוני בלבד, בשל השלכות הרוחב ובשל רשויות מקומיות אחרות שהמתינו להחלטה. נקבע כי לא ניתן להשתמש במצלמות LPR לאכיפת עבירות חניה מוסדרות שאינן עבירות איסור חניה, כגון ״כחול לבן״, ללא הסמכה מפורשת בדין, הסמכה שאינה קיימת היום. כך גם לגבי עבירות איסורי חניה שעניינן הפרעה לציבור, כגון ״אדום לבן״. בית המשפט לא הכריע בשאלה אם קיימת היום הסמכה בדין לאכיפת עבירות איסורי חניה, שכן המכרז לא עסק בכך, אך ציין בלי לקבוע מסמרות שהוא נוטה לקבל את עמדת המדינה שחוזר מנכ״ל משרד הפנים 4/2018 אינו עוסק במצלמות LPR, ולכן לכאורה גם לשם כך אין היום הסמכה. עוד נקבע כי מצופה מהמדינה לפעול במהירות ובנחישות להסדרת המצב, ושעליה לבחון גם את השימוש במצלמות LPR בחניונים. לא ניתן צו להוצאות.
השלכות מעשיות: השאלה הראשונה לפני הפעלת מערכת אכיפה אוטומטית אינה מה המערכת יודעת לעשות, אלא מהו מקור ההסמכה בדין. הפער כאן אינו טכנולוגי אלא סמכותי, ואין נוהל פנימי או הסכם עם ספק שסוגרים אותו. בית המשפט אמר במפורש שרשויות מקומיות רבות פועלות כך לכאורה שלא כדין, ולכן רשות שממשיכה כרגיל אינה במצב של אי-ודאות אלא של חשיפה ידועה. באפריל 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הבהרה בעקבות פסק הדין, ולפיה השימוש מהווה פגיעה אסורה בפרטיות ועוולה אזרחית המקנה פיצוי ללא הוכחת נזק, ורשויות המפעילות מצלמות כאלה נדרשות להפסיק עד לחקיקה מסמיכה.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, 22.3.2026, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט עופר גרוסקופף, השופטת גילה כנפי-שטייניץ
השאלה המשפטית: מה משקלו של שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית בידי רשות מנהלית, הן בכתבי טענות והן בהחלטה שנמסרת לאזרח, ואילו כלים עומדים לבית המשפט מולו.
ההלכה למעשה: הערעור התקבל והעירייה חויבה בהוצאות המערער בסך 30,000 ש״ח. נקבע כי לא עצם השימוש בבינה מלאכותית פסול, אלא השימוש בה ללא בקרה מתאימה המוודאת ומאמתת את נכונות תוצריה, וכי הגשת כתבי בית דין הנשענים על הזיות היא הפרה של חובה דיונית ברורה וקונקרטית שכבר נקבעה בפסיקה, ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. הבעיה חזרה כאן שלוש או ארבע פעמים בלי שהעירייה שינתה את דרכיה. על עירייה חלה חובת הגינות דיונית מוגברת, חזקה מזו שחלה על אזרח פרטי. חמור מכך הוא השימוש באינטראקציה הישירה מול האזרח, שכן פערי הכוח מונעים ממנו לגלות שהנימוקים אינם קיימים: החלטה המבוססת ברובה על הזיות קשה עד מאוד לראותה כמקיימת את חובת ההנמקה, ויש בסיס לטענה שהיא לוקה גם בשרירות, שכן מבחינה מהותית לא הופעל לגביה שיקול דעת כלל. השופטת כנפי-שטייניץ הוסיפה, בהערות אגב, כי העברת ההכרעה עצמה לכלי בינה מלאכותית עלולה לעלות כדי התפרקות פסולה משיקול הדעת או אצילה אסורה, וכי על גורמי המינהל להפעיל בקרה אנושית על תוצר המערכת ולבחון אותו בטרם קבלת ההחלטה. בית המשפט ציין כי חובת גילוי בדבר שימוש בבינה מלאכותית טרם נקבעה בדין הישראלי, אך עשוי להיות היגיון בקביעתה, וכי שימוש בלתי מבוקר פותח פתח לביקורת שיפוטית מחמירה והדוקה יותר ולסעד משמעותי. לצד זאת הובהר שאין הכוונה שרשויות יימנעו מהטכנולוגיה, שכן היא עשויה להביא תועלת מרובה ולשפר את השירות לאזרח.
השלכות מעשיות: לרשות מקומית זו נקודת הייחוס המרכזית. שלושה דברים נגזרים ממנה מיד: מכתב היוצא לתושב אינו יכול להישען על פלט שלא אומת אסמכתא אחר אסמכתא, ההכרעה חייבת להישאר אצל אדם שהפעיל שיקול דעת ולא אישר המלצה, והתיעוד צריך להראות זאת. בית המשפט הבהיר שהוא אינו קורא לרשויות להימנע מהטכנולוגיה, אלא לעשות בה שימוש מבוקר. שימו לב להבחנה: מה שהוכרע כאן הוא פסיקת הוצאות, וההערות בדבר אצילת שיקול הדעת ניתנו כהערות אגב, אך הן מכוונות את הביקורת השיפוטית הבאה.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, 23.2.2025, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט דוד מינץ, השופט יוסף אלרון
השאלה המשפטית: מה דינו של כתב טענות הנשען על אסמכתאות שיוצרו בידי כלי בינה מלאכותית ולא נבדקו במקור, ואילו סנקציות עומדות לרשות בית המשפט.
ההלכה למעשה: עורך דין המגיש כתב טענות בדוי "מועל בחובותיו כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד, וכלפי מקצוע עריכת הדין". בית המשפט נמנע מהטלת סנקציה במקרה עצמו, בהיותו הראשון מסוגו בעליון, וקבע שפסק הדין משמש אזהרה לעתיד. הסנקציות האפשריות הוגדרו במפורש: סילוק התביעה על הסף, הוצאות אישיות על עורך הדין ולא על הלקוח (כדי למנוע תשלום כפל), והליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין לפי סעיף 61 לחוק הלשכה.
השלכות מעשיות: לפני הגשה, כל אסמכתא נפתחת במאגר רשמי ונקראת. עלות האימות היא דקות ספורות לאסמכתא, והחשיפה בצדה השני היא הוצאות אישיות והליך משמעתי. במשרד שמשלב כלי בינה מלאכותית, שלב האימות צריך להיות כתוב בנוהל ומתועד בתיק.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית משפט השלום בנוף הגליל, 13.8.2024, השופט דניאל קירס
ההלכה למעשה: אחד המקרים המתועדים הראשונים בישראל שבהם הוצגו לבית המשפט ציטוטים המיוחסים לפסיקה ואינם מצויים בה. הדפוס שזוהה מאוחר יותר בעליון אינו ייחודי להליכים חריגים, והוא מגיע גם להליכי ביניים בתיק אזרחי שגרתי.
השלכות מעשיות: ההנחה שהסיכון שמור להליכים חריגים אינה מדויקת. תיק אזרחי רגיל נבדק באותה קפידה.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית משפט השלום בירושלים, 10.12.2024
ההלכה למעשה: בית המשפט קבע כי המעשה חמור, גם אם נעשה שלא במכוון: בא כוח המבקש הפנה ל"פסקי דין" של בית המשפט העליון והמחוזי תוך ציון מספר הליך ושמות צדדים, ואלה לא נמצאו.
השלכות מעשיות: שני מקרים בערכאה הראשונה בתוך פחות מחצי שנה מלמדים על דפוס ולא על תקלה חד פעמית. פרטים מלאים של אזכור, מספר הליך ושמות צדדים, אינם ראיה לקיומו.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון, 25.6.2014, השופטת עדנה ארבל, השופט יצחק עמית, השופט אורי שהם
השאלה המשפטית: מתי שירות שאינו ניתן בידי עורך דין חוצה את הגבול אל פעולות המיוחדות למקצוע עריכת הדין לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.
ההלכה למעשה: הערעור התקבל בחלקו. נקבעו שלוש אמות מידה לשאלה מהי פעולה המיוחדת לעורכי דין: היקף שיקול הדעת הכרוך בביצוע הפעולה, פוטנציאל הנזק לציבור עקב שירות לקוי, והחלופה העומדת לציבור במימוש זכויותיו אם ייאסר השירות (פס׳ 48). ביישום נקבע כי בירור זכויות ובחירה בין מסלולי תביעה מקפלים בחובם ייעוץ משפטי המסור לעורכי דין בלבד, ואילו מילוי טפסים וניסוח מכתבים בעניין טכני, וצירוף חוות דעת רפואיות לתביעות ראשוניות ולעררים, הותרו. יתר השירותים נותרו אסורים.
השלכות מעשיות: זהו קו הגבול שכל מוצר Legal Tech ישראלי נמדד מולו, ובכלל זה כלי בינה מלאכותית שמנתחים מסמך או משיבים למשתמש. ככל שהמערכת מפעילה שיקול דעת משפטי ומאבחנת את זכויות המשתמש, כך היא מתקרבת לפעולה המיוחדת לעורך דין. פעולה טכנית מותרת, אבחון זכויות והכוונה בין מסלולים אינם.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון, 1993
השאלה המשפטית: האם רשאי לקוח להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו לפני שהסתיים הטיפול, ומה שכרו של עורך הדין במקרה כזה.
ההלכה למעשה: נקבע כי בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, המבוססת על יחסי אמון, יש לקרוא תנאי מכללא שלפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר ולחדול מלהיזקק לשירותי עורך הדין בכל עת, אף בטרם הושלמה העסקה, ובלבד שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. זהו האיזון בין זכות הלקוח לייצוג מתוך אמון מלא לבין זכותו של עורך הדין לשכר בעד טרחתו.
השלכות מעשיות: הסכם שכר טרחה שמתמחר שלבים, ולא רק תוצאה, מגן על שני הצדדים. מבנה שמניח ליווי עד הסוף חשוף להפסקה מוקדמת, ואז נקבע שכר ראוי ולא השכר החוזי.
תחומים: מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון, 3.11.2021
ההלכה למעשה: חזרה ואישרור של כלל השכר הראוי: כאשר הלקוח בוחר לפטר את עורך הדין לפני שההליך הגיע לסיומו, עליו לשלם לעורך הדין שכר ראוי בעד עמלו (פס׳ 21).
השלכות מעשיות: הכלל אינו חריג היסטורי אלא הלכה חיה שהעליון חוזר עליה. תניה שמנסה לעקוף אותה נבחנת לגופה, ולא נאכפת מכוח "חוזים יש לכבד" בלבד.
תחומים: מקצוע עריכת הדין
Superior Court of Gwinnett County, Georgia, 19.5.2025
השאלה המשפטית: האם ספק של מודל שפה נושא באחריות בלשון הרע בגין פלט שהוא הזיה.
ההלכה למעשה: ניתן סיכום משפטי לטובת OpenAI, והתביעה נדחתה בשלוש עילות עצמאיות: הקורא הסביר לא ראה בפלט קביעה עובדתית, לא הוכח אשם, ולא הוכח נזק. בית המשפט נשען בין היתר על הדיסקליימרים ועל מנגנוני הפחתת הסיכון שהציג הספק.
השלכות מעשיות: אחריות ספק אינה אוטומטית, והדיסקליימר ומנגנוני ההפחתה נכנסים לתוך ההכרעה. עבור ארגון שמפעיל מודל מול לקוחות, זהו נימוק להשקיע בתיעוד של מנגנוני הבקרה ולא רק בניסוח תנאי השימוש.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
United States Court of Appeals for the Sixth Circuit, 13.3.2026
השאלה המשפטית: מהי התגובה הראויה להגשת ערעור הנשען על אסמכתאות שאינן קיימות.
ההלכה למעשה: הוטלו על כל אחד משני עורכי הדין 15,000 דולר קנס עונשי לקופת בית המשפט, לצד אחריות משותפת למלוא שכר הטרחה של המשיבים בערעור ולעלויות כפולות. בית המשפט לא ייחס את הציטוטים המומצאים לשימוש בבינה מלאכותית, והעמיד את החובה על הקריאה והאימות האישיים, ללא קשר למקור.
השלכות מעשיות: ההגנה "הכלי טעה" אינה נדרשת ואינה עוזרת. החובה היא לקרוא את האסמכתא, ומקורה של הטעות אינו משנה את התוצאה.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
United States District Court, Northern District of Alabama, 23.7.2025, השופטת Anna Manasco
השאלה המשפטית: האם מדיניות AI כתובה של המשרד מגנה על השותף שסטה ממנה, ועל מי מוטלת האחריות.
ההלכה למעשה: הוטלו נזיפה פומבית, פסילה מהמשך הייצוג בתיק, הפניה לכל לשכות עורכי הדין שבהן רשומים השלושה, וחובת גילוי הצו לכל לקוח, יריב ושופט בתקופה שנקבעה. המשרד עצמו שוחרר ללא סנקציה, והאחריות הצטמצמה לרמת השותף הספציפי.
השלכות מעשיות: למשרד הייתה ועדת AI פנימית ומדיניות כתובה שהזהירה מפני שימוש לא מבוקר, והדבר לא הגן על מי שסטה ממנה. מדיניות כתובה אינה תחליף לאימות אישי, והיא גם אינה מעבירה את האחריות מהשותף למשרד.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון של ויסקונסין, 13.7.2016
השאלה המשפטית: האם שימוש בכלי הערכת מסוכנות סגור בגזירת הדין פוגע בזכות להליך הוגן.
ההלכה למעשה: הטענה נדחתה והשימוש בכלי אושר, אך בכפוף לסייגים: הכלי אינו יכול להיות השיקול המכריע בגזר הדין, ולתסקיר יש לצרף אזהרות בכתב בדבר מגבלות הכלי ואופן הפקת הציון.
השלכות מעשיות: אישור בכפוף לסייגים אינו היתר. הלקח המעשי הוא שכלי שאינו מסביר את הלמה אינו יכול לשאת את ההכרעה, ומי שנשען עליו נדרש להציג במפורש את מגבלותיו. בעבודה משפטית, הסתמכות על פלט שאי אפשר להסביר היא כשל מקצועי ולא תקלה טכנית.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
בית המשפט העליון, 24.7.2014
השאלה המשפטית: כיצד נבחנת הכדאיות הכלכלית של עסקת פינוי-בינוי, ועל מי מוטל הנטל להוכיחה, לצורך הקביעה אם סירוב הוא בלתי סביר.
ההלכה למעשה: בבחינת הכדאיות זכאים בעלי הדירות לתמורה סבירה והוגנת, ולא בהכרח לחלוקה שווה של רווחי הפרויקט בינם לבין היזם, שכן היזם מבצע את הפעולות הנדרשות, נושא בעלויות ובסיכון לכישלון. נטל ההוכחה של הכדאיות הכלכלית מוטל על היזם ועל בעלי דירות הרוב. בנסיבות המקרה נקבע כי ההתנגדות היא התנגדות סרק שאינה מטעמים ענייניים, ולפיכך סירוב בלתי סביר.
השלכות מעשיות: בתיק סרבנות, חוות דעת שמאית שמוכיחה כדאיות היא נטל של הרוב ושל היזם, ולא נטל של המסרב לסתור. במקביל, טענה של בעל דירה שהתמורה אינה מחצית מרווח היזם אינה טענה מנצחת: מבחן התמורה הוא סבירות והוגנות, לא שוויון עם היזם.
תחומים: התחדשות עירונית, נדל״ן ומקרקעין
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, 12.7.2023, השופטת ה׳ עובדיה
השאלה המשפטית: האם הסירוב בלתי סביר, ומה שיעור הפיצוי שיושת על המסרבים.
ההלכה למעשה: נפסק כי הסירוב בלתי סביר וכי הוא מסב נזק רב ליתר הדיירים. המסרבים חויבו ב-2,600,000 ש״ח פיצויים ובשכר טרחה, וכל החיובים יבוטלו אם יחזרו בהם ויחתמו על ההסכם בתוך 30 יום. בבקשה לעיכוב ביצוע בעליון נדחתה בקשתם שלא לשלם עד להכרעה בערעור, והחוב הפסוק הוחזק בנאמנות.
השלכות מעשיות: המבנה של פסק הדין הוא המסר: הפיצוי אינו עונש אלא מנוף. חתימה בתוך 30 יום מאיינת את החיוב, ולכן מי שמסרב מטעמים טקטיים מחזיק בידיו את מלוא הסיכון הכספי עד הרגע האחרון.
תחומים: התחדשות עירונית
בית המשפט העליון, 5.2.2003, הנשיא א׳ ברק, המשנה לנשיא ש׳ לוין, השופט א׳ מצא, השופטת ט׳ שטרסברג-כהן, השופט י׳ אנגלרד, השופט א׳ ריבלין, השופטת א׳ פרוקצ׳יה
השאלה המשפטית: האם בעל העסקה הראשונה, שנמנע מלרשום הערת אזהרה, זכאי לאכוף את זכותו על פני בעל העסקה השנייה תם הלב.
ההלכה למעשה: הכלל הבסיסי בסעיף 9 לחוק המקרקעין מעניק עדיפות לבעל העסקה הראשונה, אך הוא אינו עומד בבדידותו: עקרון תום הלב חל גם עליו. תום הלב דורש ממי שהתחייבו כלפיו לעשות עסקה במקרקעין לעשות ככל יכולתו לרשום הערת אזהרה, ומחדל זה עשוי לשלול ממנו את זכות האכיפה ולהותירו עם תביעת פיצויים כלפי המוכר. בנסיבות המקרה נדחה הערעור.
השלכות מעשיות: רישום הערת אזהרה אינו פרוצדורה טכנית אלא חלק מהתנהגות בתום לב, ואי רישומה עלול לעלות בזכות עצמה ולא רק בסיכון ראייתי. בבדיקת נאותות לעסקה, פער בין מועד ההתקשרות למועד רישום ההערה הוא ממצא, לא הערה.
תחומים: נדל״ן ומקרקעין
בית המשפט העליון, 1999
השאלה המשפטית: מי גובר: זכותו החוזית של מי שרכש זכות במקרקעין וטרם רשם אותה, או עיקול מאוחר שהטיל נושה של המוכר.
ההלכה למעשה: נקבע כי כאשר מוכר מתחייב להקנות בעלות, משתכללת אצל הקונה זכות שביושר, זכות "מעין קניינית" הפועלת כלפי צדדים שלישיים. מכוחה נשלל מנושה הכוח לממש את זכותו כלפי החייב באמצעות הנכס הנמכר, ולכן הקונה גובר על נושה המטיל עיקול, ואין נפקות לרישום העיקול במרשם. הלכת בוקר (בר״ע 178/70) נדחתה.
השלכות מעשיות: רוכש שטרם השלים רישום אינו חשוף לנושיו של המוכר עצם היותו לא רשום. עם זאת ההגנה היא מול נושה, ולא מול רוכש שני תם לב שרשם, ושם חוזרים לכללי העסקאות הנוגדות ולחובת תום הלב.
תחומים: נדל״ן ומקרקעין
בית המשפט העליון, 23.12.1999, הנשיא א׳ ברק, המשנה לנשיא ש׳ לוין, השופט א׳ מצא, השופט מ׳ חשין, השופטת ט׳ שטרסברג-כהן, השופט י׳ טירקל, השופט י׳ אנגלרד
השאלה המשפטית: האם נתון לבית המשפט שיקול דעת שלא להורות על הריסת בנייה שנעשתה שלא כדין ברכוש המשותף, וכיצד מפעילים אותו.
ההלכה למעשה: הערעור נדחה ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט אנגלרד. נקבע כי כל פגיעה ברכוש המשותף טעונה הסכמה מוקדמת, וכי היתר בנייה כשלעצמו אינו מכשיר פגיעה בזכות הקניין של יתר בעלי הדירות. עקרון תום הלב הוא שממתן את הפעלת הזכות הקניינית, ובלשון השופט חשין הוא "חותך את משפט ישראל כולו לאורכו ולרוחבו".
השלכות מעשיות: בפרויקט התחדשות עירונית זו נקודת המוצא לכל מחלוקת על הרכוש המשותף: מה שנבנה בלי הסכמת האסיפה הכללית חשוף להריסה, גם כשיש היתר, וגם כשהנזק אינו ממשי. מנגד, תום הלב הוא שער שדרכו נבחנת גם עמידה דווקנית של המתנגד על זכותו.
תחומים: נדל״ן ומקרקעין, התחדשות עירונית
United States Court of Appeals for the District of Columbia Circuit, 18.3.2025, Circuit Judge Patricia Millett
השאלה המשפטית: האם יצירה שנוצרה כולה בידי מכונה כשירה לזכות יוצרים.
ההלכה למעשה: הדחייה אושרה. חוק זכות היוצרים דורש שהיצירה תחובר מלכתחילה בידי אדם, ודרישת המחבר האנושי היא דרישה שבחוק. בית המשפט העליון של ארצות הברית דחה בקשת רשות ערעור ביום 2.3.2026, והפסיקה נותרה על כנה.
השלכות מעשיות: מוצר שמייצר תוצרים בבינה מלאכותית אינו יכול להישען על זכות יוצרים בתוצר עצמו בלי תרומה אנושית מזוהה. מי שבונה שרשרת ערך על תוצרים כאלה צריך לתעד את התרומה האנושית, ולתמחר את האפשרות שהתוצר הגולמי הוא נחלת הכלל.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
United States District Court, Northern District of California, 23.6.2025, השופט William Alsup
השאלה המשפטית: האם אימון מודל שפה על ספרים מוגנים הוא שימוש הוגן, והאם דינה של ספרייה דיגיטלית קבועה שנבנתה מעותקים פיראטיים כדין האימון.
ההלכה למעשה: בית המשפט הפריד בין שלושה שימושים: אימון המודל, שנמצא "מְשַׁנֶּה במיוחד" ולפיכך שימוש הוגן; המרת ספרים שנרכשו בדפוס לפורמט דיגיטלי, שגם היא שימוש הוגן; ובניית ספרייה דיגיטלית קבועה ממקורות פיראטיים, שאינה שימוש הוגן והיא שימוש נפרד בפני עצמו.
השלכות מעשיות: מקור הנתונים הוא המשתנה המכריע, לא עצם האימון. ארגון שמאמן מודל צריך לתעד את שרשרת הרכש של קורפוס האימון, משום שההבחנה המשפטית עוברת בין נתון שנרכש כדין לנתון שנלקח.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
United States District Court, Northern District of California, 25.6.2025, השופט Vince Chhabria
השאלה המשפטית: האם השינוי שבאימון די בו כדי להקים שימוש הוגן, וכיצד נמדדת הפגיעה בשוק היצירות.
ההלכה למעשה: נפסק כי השימוש היה "מְשַׁנֶּה מאוד", ובהיעדר ראיות מספיקות לפגיעה בשוק התקבלה טענת השימוש ההוגן. עם זאת הודגש כי השינוי לבדו אינו מבטיח שימוש הוגן, ובית המשפט נתן משקל של ממש לאפשרות של דילול השוק בהצפתו בתוצרי מכונה.
השלכות מעשיות: שתי ההכרעות ניתנו בהפרש יומיים ובאותו מחוז, והן נבדלות בשאלת הנזק לשוק. מכאן שהסיכון של מאמן מודלים אינו מוכרע, ובחינת חשיפה צריכה להישען על הראיות לפגיעה בשוק ולא על הנחה שהאימון כשלעצמו מוגן.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
United States District Court, Southern District of New York, 22.6.2023, השופט P. Kevin Castel
השאלה המשפטית: מהי אחריותו של עורך דין שהגיש אסמכתאות שיוצרו בכלי בינה מלאכותית ולא אומתו במקור, ומה הסנקציה המתאימה.
ההלכה למעשה: נקבע שעורכי הדין פעלו בחוסר תום לב סובייקטיבי המצדיק סנקציה לפי Rule 11. הוטל קנס של 5,000 דולר, ונדרשה שליחת מכתבי תיקון לכל שופט ששמו הופיע בפסקי הדין הבדויים.
השלכות מעשיות: זהו המקרה הראשון שקבע את הכלל שחזר מאז בכל העולם: אישור של הכלי עצמו אינו אימות. האימות היחיד שנחשב הוא פתיחת האסמכתא במאגר עצמאי.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
British Columbia Civil Resolution Tribunal, 2024
השאלה המשפטית: האם חברה אחראית במצג שווא רשלני בגין מידע שמסר צ׳אטבוט שהיא מפעילה באתרה.
ההלכה למעשה: נקבע כי החברה אחראית. הטענה שהצ׳אטבוט הוא ישות נפרדת האחראית למעשיה נדחתה, והחברה נמצאה אחראית לכל המידע באתרה, בין שמקורו בעמוד סטטי ובין שמקורו בצ׳אטבוט.
השלכות מעשיות: פלט של עוזר אוטומטי מול לקוח הוא מצג של החברה. מכאן שהבקרה על מה שהכלי אומר, וסתירות בין הכלי לבין התוכן הרשמי, הן סיכון משפטי ולא עניין של חוויית משתמש.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
בית הדין של האיחוד האירופי, 7.12.2023
השאלה המשפטית: האם הפקת ציון בידי לשכת האשראי היא כשלעצמה "החלטה אוטומטית" לפי סעיף 22 ל-GDPR, או שרק החלטת המלווה היא כזו.
ההלכה למעשה: נקבע כי הפקת הציון היא קבלת החלטות אוטומטית לפי סעיף 22, כאשר המלווה נשען על הציון באופן מהותי בכריתת החוזה, בביצועו או בסיומו. בכך עוברת חובת הציות לסעיף 22 גם אל הגורם שמפיק את הציון, ולא רק אל מי שמקבל את ההחלטה הסופית.
השלכות מעשיות: ספק של מודל ניקוד או דירוג אינו "רק כלי". מי שמייצר ציון שגורם אחר נשען עליו נכנס בעצמו לחובות השקיפות, ההנמקה וזכות ההתנגדות. זהו הקו המקשר בין GDPR לבין חובות ההסברתיות ב-EU AI Act.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט
United States District Court, Eastern District of North Carolina, מרץ 2026, השופט המגיסטרט Robert T. Numbers II
השאלה המשפטית: כיצד נבחנת אחריותו של פרקליט מנוסה שהגיש אסמכתאות שיוצרו בכלי בינה מלאכותית, וכיצד נבחן ההסבר שנתן.
ההלכה למעשה: הפרקליט הסביר כי פנה לכלי לאחר שמחק בטעות טיוטה קודמת, וטען שהטעויות לא היו מכוונות. השופט הביע ספק בכך, בציינו שהחלקים הבדויים נראו מותאמים דווקא לתמיכה בעמדת הממשלה. הפרקליט הודיע על התפטרותו, ולמחרת הודיעה מחלקת המשפטים על סיום העסקתו.
השלכות מעשיות: ותק אינו מגן, וההסבר הראשון שניתן לבית המשפט נבחן לגופו. כשהתוכן הבדוי נוטה באופן שיטתי לטובת עמדת המגיש, ההסבר של "תקלה טכנית" מתקשה לעמוד.
תחומים: בינה מלאכותית ומשפט, מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון, 20.3.2008
השאלה המשפטית: האם זכות הלקוח להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו כפופה לחובת תום הלב, ומה נפקות הפסקה שאינה בתום לב.
ההלכה למעשה: נקבע כי אין לקרוא את הלכת ביניש-עדיאל באופן שמרוקן מתוכן את חובת תום הלב. כאשר סיבת ההפסקה הוגנת, לא יחויב הלקוח בפיצויי ציפייה, כדי לשמר את יסוד האמון וכדי שלקוח לא יימנע מהפסקת ייצוג שאינו רצוי לו. מנגד, הפסקה שאינה בתום לב עשויה להקים לעורך הדין פיצויי ציפייה.
השלכות מעשיות: שתי ההלכות יחד הן המבחן המעשי: הלקוח רשאי להפסיק, ועורך הדין זכאי לשכר ראוי, אלא אם ההפסקה נועדה לחמוק מהתשלום. התיעוד של סיבת ההפסקה הוא שמכריע.
תחומים: מקצוע עריכת הדין
בית המשפט העליון, 7.3.2023, השופט שטיין
השאלה המשפטית: האם תניה המחייבת את הלקוח בשכר טרחה מלא עם הפסקת ההתקשרות, ללא קשר לנסיבות, עומדת בתוקפה.
ההלכה למעשה: התניה נמצאה נוגדת את תקנת הציבור ובטלה. נקבע כי היא יצרה ניגוד עניינים מובנה וחריף בין עורך הדין ללקוחה, התיימרה לאיין את זכותה הבסיסית להחלפת ייצוג, ואינה מתיישבת עם חובת האמון. במקום זאת חל כלל השכר הראוי, ופיצויי ציפייה שמורים למקרה של הפסקה בחוסר תום לב.
השלכות מעשיות: סעיף "תשלום מלא בכל מקרה" בהסכם שכר טרחה מבוסס אחוזים אינו רק אכזרי, הוא בטל. מי שמנסח הסכם כזה מסתכן בכך שיישאר עם שכר ראוי בלבד, ובביקורת על עצם הניסוח.
תחומים: מקצוע עריכת הדין
התמצית נכתבה בידי המשרד ואינה תחליף לקריאת פסק הדין במקור. אין באמור ייעוץ משפטי, והוא אינו מהווה חוות דעת מחייבת.
ייעוץ נדל״ן והתחדשות עירונית · ייעוץ AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · תיאום פגישה