יש לכם זכות לשאול את הרשות מה היא יודעת עליכם, לתקן ולמחוק את מה שאסור לה להחזיק. פשוט כשהמידע בתיק, אך מה קורה כשהוא כבר נבלע בתוך מודל שלמד ממנו? מדריך השוואתי: זכות העיון והתיקון בישראל מול המחיקה האירופית, מדוע סעיף איסור האימון הוא שמאפשר בכלל למחוק, ומה הרשות חייבת לעשות.
לכל תושב יש זכות לשאול את הרשות שלוש שאלות פשוטות: מה אתם יודעים עליי, האם זה נכון, ומחקו את מה שאסור לכם להחזיק. כשהמידע יושב בתיק מסודר, הזכויות האלה פשוטות לקיום. אבל מה קורה כשהמידע כבר נבלע בתוך מודל בינה מלאכותית שלמד ממנו? האם אפשר למחוק אדם ממכונה שכבר למדה אותו? כאן זכות ותיקה פוגשת טכנולוגיה חדשה, והפער בין השתיים הוא בדיוק מה שהרשות צריכה לנהל.
מאמר זה ממקד בזכויות התושב כנושא מידע מול מערכות AI, ובהבדל בין ישראל לעולם.
בישראל, חוק הגנת הפרטיות מקנה זכות עיון במידע שמוחזק על אדם וזכות לבקש את תיקונו, ותיקון 13 הרחיב את חובת היידוע בעת האיסוף. ה-GDPR מרחיב את הקטלוג: לצד עיון ותיקון הוא מוסיף זכות מחיקה ("הזכות להישכח"), זכות הגבלת עיבוד, וזכות ניוד מידע. הפער בולט: הישראלי מקבל בעיקר לראות ולתקן, האירופי מקבל גם, בתנאים, לדרוש מחיקה.
על התמונה ההשוואתית הרחבה ראו הגנת הפרטיות ב-AI ברשות, ישראל מול ה-GDPR.
מערכת רגילה שומרת רשומה שאפשר להצביע עליה, לתקן או למחוק. מודל שאומן על מידע תושבים אינו "שומר" רשומות כאלה, הוא בלע אותן אל תוך המשקלים שלו. מחיקת השורה במקור אינה מוחקת את ההשפעה שלה על המודל. התוצאה מטרידה: תושב עשוי לבקש להימחק, והרשות תגלה שאין לה דרך פשוטה להוציא אותו מהמכונה.
כאן מתחבר הקצה המעשי. אם המידע מעובד בלבד, ולא משמש לאימון המודל של הספק, אפשר למחוק אותו: מוחקים את הרשומה, והמערכת שוכחת. אם הותר לספק להתאמן על המידע, הזכות למחוק נעשית כמעט בלתי ניתנת למימוש. זו בדיוק הסיבה שסעיף איסור האימון, שעליו הרחבנו בהסכם עיבוד ושיתוף נתונים עם ספק AI, אינו רק הגנת פרטיות, הוא התנאי שמשאיר את זכות המחיקה אפשרית.
זכות העיון אינה רק "מה המידע", אלא גם, בהקשר של החלטה, "איך הוכרעה". כאן היא פוגשת את הקושי להסביר תוצר של מודל. רשות שאינה יכולה להראות לתושב על מה נשענה ההחלטה שנגעה לו מתקשה לקיים גם את זכות העיון וגם את חובת ההנמקה, כפי שהרחבנו בחובת ההנמקה והשקיפות בהחלטה נתמכת AI.
- **לשמור את המידע מחיק:** לא לאפשר לספק להתאמן על מידע התושבים, כך שאפשר יהיה למחוק.
- **לקיים תהליך עיון ותיקון:** דרך ברורה לתושב לראות ולתקן את המידע שמוחזק עליו.
- **למפות היכן יושב מידע כל תושב:** כדי שבקשה תוכל להתממש בפועל.
- **לעגן מחיקה בחוזה הספק:** חובת מחיקה והחזרת מידע בתום ההתקשרות ובעקבות בקשה.
- **לבנות לרף הגבוה:** להתייחס גם לזכות המחיקה האירופית כאמת מידה, גם אם הדין הישראלי צר ממנה.
הנושא יושב בלב תחום ה-AI & Law של המשרד. על מפת השימושים ברשות ראו את עוגן הסדרה, בינה מלאכותית ברשות מקומית, ועל חובות הגנת המידע ראו הגנת פרטיות ומידע תושבים.
ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה רשויות מקומיות בקיום זכויות התושב כנושא מידע מול מערכות בינה מלאכותית. העמדה שד״ר ללום מיישם קבועה: אי אפשר להבטיח לתושב זכות מחיקה אם התרתם למכונה ללמוד אותו, ולכן ההגנה על הזכות מתחילה בחוזה מול הספק.
מאמר זה מתבסס על חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13 בישראל ועל עקרונות ה-GDPR, ומתאר מסגרת כללית. אין באמור ייעוץ משפטי, ויישום ברשות מסוימת מחייב בחינה פרטנית מול עורך דין מורשה.
בישראל, זכות עיון וזכות לבקש תיקון. ה-GDPR מוסיף גם זכות מחיקה, הגבלת עיבוד וניוד מידע.
מודל שאומן על מידע אינו שומר רשומות שאפשר למחוק, אלא בלע אותן אל תוך המשקלים שלו, כך שמחיקת המקור אינה מוחקת את ההשפעה.
סעיף איסור האימון מול הספק. אם המידע רק מעובד ולא משמש לאימון, אפשר למחוק אותו; אם הותר אימון, המחיקה נעשית כמעט בלתי אפשרית.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה