אירופה בנתה חוק רוחב אחד מבוסס סיכון, וארה״ב פנתה לדרך ההפוכה: אין חוק פדרלי אחד, אלא טלאים של צווים נשיאותיים וחוקי מדינות משתנים. מדריך לחברה ישראלית שנוגעת בשני השווקים: במה נבדל ההיגיון הרגולטורי, למה ה-EU AI Act הוא בסיס התכנון היציב, ואיך למפות חשיפה בארה״ב כשהמפה עצמה זזה.
בשתי גדות האוקיינוס האטלנטי נבחרו שתי דרכים הפוכות להסדיר בינה מלאכותית. אירופה חוקקה חוק רוחב אחד, מבוסס סיכון, שחל על כל הסקטורים. ארה״ב בחרה בדיוק בהפך: אין בה חוק פדרלי אחד לבינה מלאכותית, אלא תמהיל של צווים נשיאותיים שמתחלפים עם הממשל, רגולטורים סקטוריאליים, ומערך הולך וגדל של חוקי מדינות. לחברה ישראלית שמוצרה נוגע בשני השווקים זה אינו ניואנס אקדמי.
אחד משני תחומי הליבה של המשרד הוא נדל״ן והשקעות בארץ ובחו״ל, והחו״ל הזה חי בדיוק על קו השבר הזה. מאמר זה מסביר במה נבדל ההיגיון בכל צד, מה מתרחש בפועל, ומה נגזר מכך לחברה שפועלת בשניהם.
ההבדל אינו רק בפרטים אלא בגישה. אירופה בנתה הסדרה אופקית: חוק אחד, ה-EU AI Act, שממיין שימושים לפי רמת סיכון ומטיל חובות לפי הדרגה, מהאיסור המוחלט על שימושים אסורים ועד חובות תיעוד ושקיפות למערכות בסיכון גבוה. היתרון שלה הוא יציבות: הכלל כתוב, מדורג וצפוי, גם אם הוא כבד בתיעוד.
ארה״ב בנתה את ההפך: אין חוק פדרלי כולל לבינה מלאכותית. במקומו פועל תמהיל של צווים נשיאותיים, אכיפה של רגולטורים קיימים בתחומם, ושורה גדלה של חוקי מדינות. התוצאה דינמית יותר, מונעת חדשנות ותחרות, אך גם פחות צפויה: החובה שחלה על החברה תלויה במדינה שבה היא פועלת, בתפקידה, ובמי שמנצח בכל רגע במאבק בין הפדרל למדינות.
ה-EU AI Act נכנס לתוקף באוגוסט 2024 ומוחל בשלבים: האיסורים על שימושים אסורים כבר בתחילת 2025, החובות על מודלים למטרות כלליות באוגוסט 2025, ועיקר החובות על מערכות בסיכון גבוה בשלבים לאורך 2026 ו-2027. ההיגיון קבוע: ככל שהשימוש מסוכן יותר, כך החובה כבדה יותר.
לחברה ישראלית המפתח הוא ההיקף החוץ-טריטוריאלי. החוק עשוי לחול גם בלי נוכחות באיחוד, אם המערכת מוצעת לשוק האירופי או אם פלט המערכת משמש באיחוד. על ההיקף הזה ומה לעשות בו הרחבנו בה-EU AI Act כבר כאן, ועל חלוקת החובות לפי תפקיד, ספק מול מטמיע, בחובות לפי תפקיד ב-EU AI Act.
נכון לאוקטובר 2026 התמונה הפדרלית נעה. בתחילת 2025 בוטל הצו הנשיאותי של הממשל הקודם משנת 2023, ובמקומו נקבע קו מדיניות שמדגיש הסרת חסמים וקידום מנהיגות אמריקאית בבינה מלאכותית. בהמשך 2025 פורסם צו שמכוון דווקא כלפי חוקי המדינות: הוא מורה לרשויות למפות חוקי מדינות שמתנגשים במדיניות הפדרלית, לשקול תקיפה משפטית שלהם, ולהתנות חלק מהמימון הפדרלי.
לצד זאת נקבעו חריגים, בהם בטיחות ילדים, תשתיות חישוב, ושימוש של ממשל המדינה עצמו. ניסיון בקונגרס להטיל מורטוריום על אכיפת חוקי מדינות לא צלח.
השורה התחתונה: הקו הפדרלי תומך בחדשנות ומבקש למנוע פיצול, אך אין מאחוריו חוק פדרלי מחייב. הכיוון נקבע בצווים נשיאותיים, ואלה יכולים להתחלף עם הממשל הבא. חברה שבונה את עמידתה על הנחה פדרלית צריכה לזכור שהקרקע הזאת אינה יציבה כמו חוק.
בהיעדר חוק פדרלי, המדינות הן שמחוקקות, והתוצאה אינה אחידה:
- **קליפורניה:** חוק השקיפות למודלי חזית (Transparency in Frontier Artificial Intelligence Act, SB 53) נחתם בסוף 2025 ונכנס לתוקף בינואר 2026. הוא מכוון למפתחים של המודלים החזקים ביותר, מחייב פרסום של מסמכי שקיפות ובטיחות, וקובע סנקציה אזרחית של עד מיליון דולר להפרה, באכיפת היועץ המשפטי של המדינה.
- **טקסס:** חוק שנכנס לתוקף בינואר 2026, הממוקד בעיקר בשימוש ממשלתי בבינה מלאכותית, עם איסורים צרים בלבד על המגזר הפרטי.
- **קולורדו:** המדינה שחוקקה את חוק הבינה המלאכותית המקיף הראשון (2024), אך דווקא היא הסיפור המזהיר. החוק נדחה שוב ושוב, נתקל בהליך בבית משפט פדרלי, והוחלף בחוק מצומצם עוד לפני שהמקורי נכנס לתוקף בכלל. הלקח: חובה מדינתית עשויה להשתנות או להתאיין עוד לפני מועד התחולה שלה.
ארה״ב גם מובילה מגמה של ריסון האצלת שיקול דעת לבינה מלאכותית בתחומים רגישים, כפי שתיארנו בקליפורניה אוסרת האצלת שיקול דעת שיפוטי ל-AI.
- **אירופה כבסיס תכנון:** מי שנוגע בשוק האירופי מיטיב לקחת את ה-EU AI Act כעוגן יציב. הוא מחמיר, אך צפוי, וקל יותר לבנות אליו מראש מאשר לרדוף אחרי שינויים.
- **ארה״ב דורשת מיפוי, לא עמידה אחת:** אין סטנדרט פדרלי יחיד לציית אליו. יש למפות לפי שני צירים: מה תפקיד החברה (מפתחת מודל חזית מול מטמיע רגיל), ובאילו מדינות היא באמת נוגעת.
- **לא לבנות שתי מערכות מאפס:** לרוב אפשר להשתמש במסגרת האירופית כרף העליון, ולהוסיף מעליה את הפריטים הספציפיים של מדינות ארה״ב, במקום לנהל שני עולמות נפרדים.
- **לעקוב אחר מאבק הפדרל-מדינות:** אין להשקיע יתר על המידה בעמידה מדינתית שצו פדרלי עלול לאיין, ובה בעת אין להניח שהפדרל כבר גבר על המדינות כל עוד הדבר לא קרה.
- **למפות חשיפה לשווקים:** לקבוע אם המוצר מגיע לאיחוד האירופי, לאילו מדינות בארה״ב, ובאיזה היקף.
- **לסווג תפקיד:** מפתח, מטמיע או משנה של מודל. מכך נגזרות החובות בשני הצדדים.
- **לאמץ את ה-EU AI Act כרף:** היכן שיש נגיעה לאירופה, לבנות לפיו ולהוסיף מעליו פריטים מדינתיים בארה״ב.
- **לתארך כל החלטה:** לרשום על בסיס איזה מצב משפטי, ובאיזה תאריך, התקבלה החלטת העמידה, שכן בארה״ב המצב משתנה.
- **לעגן בממשל פנימי:** לחבר את המיפוי למסגרת ניהול סיכונים מסודרת, כפי שהשווינו במסגרות ניהול סיכוני AI, ולקרוא את התמונה הישראלית ברגולציית בינה מלאכותית בישראל.
הנושא נוגע לשני התחומים שבהם מוביל המשרד: ממשל הבינה המלאכותית מצד אחד, ונדל״ן והשקעות בארץ ובחו״ל מצד שני, שכן חברה ישראלית שמשקיעה או פועלת בנדל״ן בחו״ל נושאת בדיוק את אותו פער בין שתי שיטות ההסדרה.
ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה חברות ישראליות בהיערכות רגולטורית לשני השווקים, האירופי והאמריקאי. העמדה שד״ר ללום מיישם פשוטה: לבנות לרף האירופי היציב, למפות את החשיפה האמריקאית לפי מדינה ותפקיד, ולתארך כל החלטת עמידה, כי בארה״ב המפה עצמה זזה.
מאמר זה מתבסס על פרסומי האיחוד האירופי ועל ניתוחים משפטיים פומביים של ההסדרה בארה״ב ובאירופה, נכון לאוקטובר 2026, ומתאר את מבנה שתי השיטות. אין באמור ייעוץ משפטי, המצב בארה״ב משתנה, והנוסח המחייב הוא זה שמפרסמות הרשויות עצמן. יש לבחון כל מקרה לגופו עם עורך דין.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה