חברה ישראלית שמוכרת מוצר מבוסס בינה מלאכותית נמדדת מול כמה מערכות דינים בו בזמן: הדין הישראלי, ה-EU AI Act שחל עליה גם בלי משרד באירופה, ופסיקה זרה שבה לקוחות ומתחרים נשפטים. בישראל אין חוק רוחבי לבינה מלאכותית, ולכן מה שמחייב את החברה מפוזר בין חוק הגנת הפרטיות, דיני זכויות יוצרים, החוזה והדין הזר. העמוד הזה מרכז את מה שפורסם רשמית, מסמן מה מחייב ומה לא, ונותן כלי עבודה ל-GC ולמנהל המוצר.
אלה המקומות שבהם החשיפה המשפטית של חברת הייטק נוצרת בפועל. לכל אחד מהם צריכה להיות תשובה כתובה לפני שלקוח, משקיע או רגולטור שואלים.
שישה פסקי דין מהמאגר, וכולם זרים. הם אינם מחייבים בית משפט ישראלי, וחלקם ניתנו בערכאה ראשונה או בבית דין קטן, כך שהם מראים לאן העולם נע ולא מה הדין בישראל. כל כרטיס מציין את הערכאה, כדי שהמשקל ייקבע לפי מה שהיא. לכל אחד מצורפת הרשומה המלאה במאגר הפסיקה.
British Columbia Civil Resolution Tribunal, 2024
לקוח הסתמך על מידע שגוי שמסר הצ׳אטבוט באתר חברת התעופה בעניין תעריפי אבל, מידע שסתר עמוד אחר באותו אתר, ותבע את ההפרש.
נקבע כי החברה אחראית. הטענה שהצ׳אטבוט הוא ישות נפרדת האחראית למעשיה נדחתה, והחברה נמצאה אחראית לכל המידע באתרה, בין שמקורו בעמוד סטטי ובין שמקורו בצ׳אטבוט.
הערכאה אינה מחייבת בישראל, אבל זה ההיגיון שלקוח וטוען ישראלי יציגו: פלט של עוזר אוטומטי מול לקוח הוא מצג של החברה, ולכן סתירה בין מה שהכלי אומר לבין התוכן הרשמי היא סיכון משפטי ולא עניין של חוויית משתמש. מכאן החשיבות של בקרה תקופתית על תשובות הכלי.
Superior Court of Gwinnett County, Georgia, 19.5.2025
תביעת לשון הרע נגד OpenAI בגין פלט שגוי של ChatGPT אודות התובע.
ניתן סיכום משפטי לטובת OpenAI, והתביעה נדחתה בשלוש עילות עצמאיות: הקורא הסביר לא ראה בפלט קביעה עובדתית, לא הוכח אשם, ולא הוכח נזק. בית המשפט נשען בין היתר על הדיסקליימרים ועל מנגנוני הפחתת הסיכון שהציג הספק.
זו ערכאה ראשונה, ובנסיבות שבהן הקורא הסביר לא ראה בפלט קביעה עובדתית. המסקנה אינה שספק מוגן, אלא שאחריות ספק אינה אוטומטית, ושתיעוד מנגנוני הבקרה, ולא רק ניסוח תנאי השימוש, נכנס לתוך ההכרעה.
United States District Court, Northern District of California, 23.6.2025, השופט William Alsup
תביעת מחברים נגד Anthropic בגין שימוש בספרים לאימון מודל שפה, לרבות עותקים שהורדו ממקורות פיראטיים.
בית המשפט הפריד בין שלושה שימושים: אימון המודל, שנמצא "מְשַׁנֶּה במיוחד" ולפיכך שימוש הוגן; המרת ספרים שנרכשו בדפוס לפורמט דיגיטלי, שגם היא שימוש הוגן; ובניית ספרייה דיגיטלית קבועה ממקורות פיראטיים, שאינה שימוש הוגן והיא שימוש נפרד בפני עצמו.
ההכרעה ניתנה בערכאה ראשונה לפי דוקטרינת השימוש ההוגן האמריקאית. המשתנה המכריע הוא מקור הנתונים ולא עצם האימון, ולכן חברה שמאמנת מודל צריכה לתעד את שרשרת הרכש של הקורפוס, כי ההבחנה המשפטית עוברת בין נתון שנרכש כדין לבין נתון שנלקח.
United States District Court, Northern District of California, 25.6.2025, השופט Vince Chhabria
תביעת מחברים נגד Meta בגין אימון Llama על ספרים שנלקחו מספריות צל.
נפסק כי השימוש היה "מְשַׁנֶּה מאוד", ובהיעדר ראיות מספיקות לפגיעה בשוק התקבלה טענת השימוש ההוגן. עם זאת הודגש כי השינוי לבדו אינו מבטיח שימוש הוגן, ובית המשפט נתן משקל של ממש לאפשרות של דילול השוק בהצפתו בתוצרי מכונה.
כשקוראים אותה לצד Bartz, הסיכון של מאמן מודלים נשאר בלתי מוכרע: ההבדל בין שתי הפסיקות הוא בראיות לפגיעה בשוק. חשיפה נבחנת לפי הראיות האלה ולא לפי ההנחה שהאימון מוגן כשלעצמו. גם זו פסיקה אמריקאית, ואין לראות בה את הדין בישראל.
United States Court of Appeals for the District of Columbia Circuit, 18.3.2025, Circuit Judge Patricia Millett
בקשה לרישום זכות יוצרים ביצירה חזותית שנוצרה באופן אוטונומי בידי מערכת בינה מלאכותית, בלי מחבר אנושי, נדחתה על ידי משרד זכויות היוצרים.
הדחייה אושרה. חוק זכות היוצרים דורש שהיצירה תחובר מלכתחילה בידי אדם, ודרישת המחבר האנושי היא דרישה שבחוק. בית המשפט העליון של ארצות הברית דחה בקשת רשות ערעור ביום 2.3.2026, והפסיקה נותרה על כנה.
למוצר שמייצר תוצרים שהחברה מתכוונת למכור כקניין רוחני, פירוש הדבר שבלי תרומה אנושית מזוהה התוצר הגולמי עשוי להיות נחלת הכלל, לפי הדין האמריקאי. כאן לא נבדקה הכרעה ישראלית בשאלה, וחוות דעת משרד המשפטים שלהלן אינה דנה בתוצר.
בית הדין של האיחוד האירופי, 7.12.2023
לשכת אשראי גרמנית הפיקה ציון הסתברות להחזר אשראי בעיבוד אוטומטי, ובנק דחה בקשת הלוואה בהסתמך על אותו ציון.
נקבע כי הפקת הציון היא קבלת החלטות אוטומטית לפי סעיף 22, כאשר המלווה נשען על הציון באופן מהותי בכריתת החוזה, בביצועו או בסיומו. בכך עוברת חובת הציות לסעיף 22 גם אל הגורם שמפיק את הציון, ולא רק אל מי שמקבל את ההחלטה הסופית.
ספק של מודל ניקוד או דירוג אינו ״רק כלי״. חברה ישראלית שמוכרת מוצר כזה ללקוח אירופי, או שהפלט שלו נצרך באירופה, צריכה לבדוק את חובות השקיפות, ההנמקה וזכות ההתנגדות לפי GDPR, ואת סעיף 2 ל-EU AI Act שלהלן. הפסיקה האירופית אינה מחייבת בישראל.
שישה מסמכים רשמיים. לצד כל אחד מצוין מה סוגו, כי הם אינם שווים: רגולציה אירופית מחייבת, חוות דעת של משרד המשפטים שאינה פסק דין, טיוטת הנחיה של רגולטור, חוק ישראלי, ומסמך מדיניות. לכל נושא מצורף המקור עצמו.
Regulation (EU) 2024/1689. סעיף 2 קובע תחולה חוצת גבולות, ולכן חברה ישראלית יכולה להיות כפופה לו בלי משרד באירופה. את הטקסט קראנו באתר ה-AI Act Service Desk של הנציבות האירופית, שמציג את הגרסה המאוחדת נכון ל-27 ביולי 2026.
סעיף 2 באתר AI Act Service Desk של הנציבות האירופית
ב-16 ביוני 2026 אישר הפרלמנט האירופי (423 בעד, 57 נגד, 174 נמנעים) את התיקון לחוק, והמועצה האירופית נתנה את אישורה הסופי ב-29 ביוני 2026. לפי אתר המועצה, רוב כללי החוק נכנסו לתוקף ב-2 באוגוסט 2026, אך חובות מערכות בסיכון גבוה נדחו. הנוסח המחייב הוא Regulation (EU) 2026/1744 מ-8 ביולי 2026, שפורסם בעיתון הרשמי (OJ L) ב-24 ביולי 2026. מועדי 2 בדצמבר 2027 ו-2 באוגוסט 2028 אומתו בנוסח ב-EUR-Lex, ושאר התאריכים נקראו בדפי המועצה, הפרלמנט והנציבות.
חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים מ-18 בדצמבר 2022, שעודכנה בדף הרשמי ב-11 במאי 2025. זו עמדת משרד המשפטים ולא פסק דין ולא חקיקה. היא אינה מחייבת בית משפט, אך חברה שנתבעת יכולה להציג אותה. הדברים נקראו בדף הרשמי וב-PDF של חוות הדעת.
חוות הדעת בדף הרשמי של משרד המשפטים
ההנחיה פורסמה ב-28 באפריל 2025 כטיוטה להערות הציבור, עם מועד אחרון להגשת הערות ב-31 ביולי 2025, והיא פונה בין היתר לחברות ועסקים. הנוסח שנבדק הוא הטיוטה. לפני שמסתמכים על פרט כלשהו יש לוודא אם פורסם נוסח סופי.
ההנחיה בדף הרשות להגנת הפרטיות
התיקון נכנס לתוקף באוגוסט 2025. בניגוד לגוף ציבורי, חברת הייטק פרטית אינה חייבת בהכרח במינוי ממונה הגנת פרטיות, והחובה נקבעת לפי אופי הפעילות. הפרטים נקראו בשאלות ותשובות הרשמיות של הרשות להגנת הפרטיות ב-gov.il.
שאלות ותשובות על תיקון 13, הרשות להגנת הפרטיות
מסמך מדיניות של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, שפורסם ב-17 בדצמבר 2023. הוא מנחה משרדי ממשלה ורגולטורים ואינו מטיל חובות ישירות על חברה, אבל הוא הסבר למה אין היום חוק כזה.
שני מסמכים לשימוש מיידי, שנגזרים מהמקורות שלמעלה. הם נכתבו כדי לצמצם חשיפה ואינם חוות דעת על מוצר מסוים.
מיועד לכל פיצ׳ר שמפיק פלט מול לקוח, משתמש קצה או אדם שמידע עליו מעובד: צ׳אטבוט, ציון, המלצה, תוכן שנוצר. ארבעה שלבים, בסדר הזה.
הפרוטוקול אינו מחליף חוות דעת על מוצר. הוא נועד להבטיח שהשאלות נשאלות לפני ההשקה ולא אחריה.
שבע שאלות לישיבת הנהלה. כל תשובה שאינה ״כן״ מסומנת ומקבלת אחראי ותאריך.
כל מוצר כאן הוא מסמך שהחברה מחזיקה בסופו, ושאפשר להניח על שולחן של משקיע, לקוח ארגוני, דירקטוריון או רגולטור.
טבלה לכל מוצר: שוק, תפקיד לפי החוק, מועד תחולה והחובות שמתעוררות, כולל המעקב אחרי הדחייה והעדכונים.
מסמך שמראה מאיפה כל קורפוס הגיע, באיזה בסיס חוקי, ומה נעשה בו, לפי ההבחנות שבפסיקה ובחוות דעת משרד המשפטים.
סיווג המאגרים, בדיקת חובת הודעה וחובת מינוי ממונה, והתאמה לטיוטת ההנחיה של הרשות, כולל בסיס חוקי לאימון.
בעלות על פלט, איסור אימון על מידע לקוח, אחריות לפלט שגוי, ספקי משנה וזכות ביקורת. נוסח להעתקה ולהתאמה.
מנגנון בדיקה תקופתי של מה שהמוצר אומר ללקוחות, מול התוכן הרשמי, עם תיעוד שאפשר להציג.
בדיקה של מה שנאמר על יכולות ה-AI במצגות, באתר ובחוזים, מול מה שהמוצר עושה בפועל.
סדנאות ל-GC, ל-CPO ול-R&D, בהתאמה לארכיטקטורת המוצר של החברה ולשווקי היעד שלה.
שיחה עם ה-GC, ה-CPO וה-CTO, ומיפוי הפיצ׳רים והשווקים. בסופו טבלה של מוצרים, תפקידים וחשיפות.
בדיקה מול ה-EU AI Act, מול תיקון 13 וטיוטת ההנחיה, ומול החוזים. מה דחוף, מה נסגר בנוהל, ומה יכול להמתין.
תיק מקור נתונים, נספח AI לחוזים, נוהל ובקרת פלט, ערוכים לאימוץ ולא כטיוטת המלצה.
הכשרת הצוותים, ליווי ההשקה הראשונה תחת הפרוטוקול, ובדיקה חוזרת אחת לתקופה, כי לוח הזמנים האירופי עוד זז.
אותו תוכן שבעמוד, ערוך כמסמך שאפשר לצרף למייל או להעביר ל-GC. הוא נבנה מאותו מקור כמו העמוד, ולכן לא יסתור אותו.
חמש שאלות שנגזרות מהמקורות שלמעלה. בלי להזין פרטים ובלי להירשם, והתשובות נשארות בדפדפן. זה כלי התמצאות ראשוני, לא חוות דעת.
החלק הזה גדל ככל שהרגולציה והפסיקה משתנות, והכל פתוח לקריאה בלי הרשמה.
לפי סעיף 2, הוא חל על ספקים שמציבים בשוק האיחוד מערכות בינה מלאכותית או מודלים לשימוש כללי, בלי קשר למקום הקמתם, וגם על ספקים ומשתמשים במדינה שלישית כשהפלט שהמערכת מפיקה משמש באיחוד. הוא אינו חל על מערכות שפותחו ושמשו אך ורק למחקר ופיתוח מדעי. את התפקיד של החברה ואת השווקים יש למפות לכל מוצר בנפרד.
לא. הדחייה נוגעת למערכות בסיכון גבוה: מ-2 בדצמבר 2027 למערכות עצמאיות, ומ-2 באוגוסט 2028 למערכות שמשולבות במוצרים הכפופים לחקיקת בטיחות. לפי אתר המועצה, רוב כללי החוק נכנסו לתוקף ב-2 באוגוסט 2026, והמועד לפתרונות שקיפות להבחנה בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית הוא 2 בדצמבר 2026. יש לבדוק כל מוצר מול הנוסח המחייב.
משרד המשפטים סבור בחוות דעת מ-2022 שמלבד מקרים חריגים זה מותר, לרוב כשימוש הוגן לפי סעיף 19 לחוק זכות יוצרים. זו עמדת משרד ולא פסק דין, והיא אינה חלה כשהמאגר מורכב מיצירות של יוצרים בודדים ומהווה תשתית למערכת שתתחרה בהם, ואינה עוסקת בתוצר. בארצות הברית שתי פסיקות מיוני 2025 נבדלו בשאלת הנזק לשוק ובמקור הנתונים.
בפרשת Moffatt בבית דין בקולומביה הבריטית נקבע שהחברה אחראית לכל המידע באתרה, בין שמקורו בצ׳אטבוט ובין בעמוד סטטי. בפרשת Walters בג׳ורג׳יה הספק זכה בסיכום משפטי בשלוש עילות עצמאיות. שתיהן זרות ותלויות בנסיבות. מה שחוזר בשתיהן הוא שתיעוד של מנגנוני בקרה משפיע על התוצאה.
אין חוק רוחבי. לפי מסמך העקרונות מ-2023 הגישה היא רגולציה ענפית מבוססת סיכון, ולכן הדרישות מגיעות דרך הרגולטור של הענף: פרטיות, פיננסים, בריאות ועוד. חוק הגנת הפרטיות, כולל תיקון 13, חל על מערכות בינה מלאכותית ועל תוצריהן לפי טיוטת הנחיית הרשות.
לא בהכרח. בניגוד לגוף ציבורי, חברה פרטית חייבת רק אם היא נכנסת לאחת הקטגוריות: בעל שליטה שמטרתו העיקרית מסירת מידע לאחרים ובמאגר יותר מ-10,000 איש, מי שעיסוקו העיקרי כרוך בניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר, או מי שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. ברוב הקטגוריות הבדיקה היא לפי הפעילות העיקרית ולא לפי הגודל.
שיחה ראשונה קצרה עם ה-GC, ה-CPO וה-CTO, שבסופה ברור אילו פיצ׳רים נוגעים ב-EU AI Act, בתיקון 13 ובחוזים, ומה כדאי לסגור ראשון.
האמור בעמוד זה הוא מידע מקצועי כללי ואינו ייעוץ משפטי, אינו תחליף לבחינה פרטנית של המוצר והחברה ואינו יוצר יחסי עורך דין ולקוח. הפסיקה המוזכרת בו זרה ואינה מחייבת בית משפט בישראל. מעמדם של המסמכים המוזכרים נקבע לפי נוסחם הרשמי, ויש לבדוק אם התעדכנו, ובמיוחד את לוח הזמנים של ה-EU AI Act.
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לקביעת שיחה